מצע מחוזות המושבים והקיבוצים

מפלגת העבודה הוקמה על יסודות ההתיישבות החקלאית העובדת בארץ ישראל והיא היחידה במערכת הפוליטית המזוהה עם ערכיהן. מפלגת העבודה תייצג את ההתיישבות ותפעל לפיתוח ולחיזוק החקלאות על מנת להבטיח את הקיום ואת עתיד ההתיישבות החקלאית הכפרית והמרחב-הכפרי במדינת ישראל, תוך שמירת הייחוד והאופי החקלאי-כפרי במשולב עם טיפוח ערכי הסביבה.

ארגוני החקלאים ותנועות ההתיישבות הם הנציגים הלגיטימיים של המתיישבים והחקלאים. מפלגת העבודה תבטיח את המשך ייצוגם הן במפלגה והן כלפי מוסדות המדינה כדי להגשים משימות ההיתיישבות.

חשיבות ההתיישבות

ההתיישבות הכפרית החקלאית בישראל (מושבים, קיבוצים, מושבים שיתופיים, כפרים שיתופיים, יישובים קהילתיים ומושבות – להלן "ההתיישבות"), מהווה אבן-דרך מרכזית בייסודה, קיומה ופיתוחה של המדינה ומשמשת כאחד הסמלים המעידים על הישגי התנועה הציונית ומדינת ישראל. ההתיישבות הינה חברה ייחודית ויצרנית בעלת חשיבות וערך לאומי רב והיא מהווה את חוד החנית לצרכים ולמשימות המדינה הייחודיות שבהן:

1. מימוש ריבונות המדינה ושליטה ביטחונית על שטחים נרחבים וחשובים תוך שימור ערכים ואתרים של תרבות, זיכרון, טבע, נוף ומורשת.

2. יצירת חברה ייחודית המתפתחת ומתמודדת עם מצוקת היחיד והרבים ומושתת על ערבות הדדית.

3. מעורבות בחברה הישראלית , התנדבות והיחלצות לטובת צרכים לאומיים ואנושיים.

4. פיתוח חקלאות מתקדמת ומשתכללת עם הישגים עולמיים, המשמשת גם מנוף ליצירה ושימור קשרים מדיניים וכלכליים עם מדינות מתפתחות.

5. "הבטחת מזון" מייצור מקומי, טרי ומגוון באופן שוטף לעת חירום ומצוקה.

6. פיתוח תעשיה מגוונת, הכוללת עיבוד תוצרת חקלאית מקומית, ומייצאת בשעורים גבוהים.

7. פיתוח מקורי של פעילות תרבותית, אמנותית, חינוכית וטכנולוגית.

8. השתתפות בפריסה מאוזנת של האוכלוסייה בארץ באזורים דלילי אוכלוסיה לחיזוק ההיבט הביטחוני, התמודדות עם המדבור וכד'.

9. שמירה על האיזון האקולוגי בסטנדרטיים אקולוגיים בין לאומיים, באזור המרחב הכפרי ע"י יחסי גומלין בין המרחב החקלאי לבין המרחב החברתי כולל שימור ושמירת רזרבה של קרקע חקלאית לדורות הבאים.

***

פעילות נדרשת מהמפלגה לקיום ולפיתוח ההתיישבות והחקלאות

1. צמיחה

1.1. הסרת המגבלות להתרחבות היישובים, בעיקר בפריפריה, והענקת יתר סמכויות ושיקול דעת לוועד האגודה ולוועד המקומי, באחריות המועצה האזורית והתנועה המיישבת, בכל הקשור לעיצוב הצביון הכפרי הרצוי והנכון.

1.2. תמיכה במנגנון פיקוח ובקרה על קליטת משפחות שנובע מהאחריות, השותפות והתלות ההדדית, הקיימות בשגרת-חיי מושב וקבוץ.

1.3. ההרחבות במושבים ובקבוצים הם הצלחה מרשימה, הן בביצוע הפיזי והן בשמירה על המרקם הייחודי של החברה. קיים צורך בחקיקה מתאימה וכן שדרוג התשתיות הישנות ביישוב, הקמת מבני צבור ועוד.

1.4. קידום הסדרת המעמד המשפטי והחוזי של הפעילות הלא חקלאית (פל"ח) עם ממ"י וכן תשתיות לפעילות יזמויות לא חקלאיות כמו: תיירות, מרכזי מבקרים, עסקים קטנים וכד', אשר יוצרות חלופות כלכליות לתושבי המרחב הכפרי ולאוכלוסיות נקלטות צעירות ומגוונות.

2. חקלאות

2.1. עיגון זכויות החקלאים בקרקע: הבטחת יכולת החקלאים לעבד את אדמותיהם על פני זמן מחייבת חתימה על "חוזה חכירה לדורות " עם רמ"י.

מחייבת דיון לגבי הגדרת מושבים קיבוצים.

2.2. יזמה למדיניות לאומית שתבטיח זמינות מכסת מים ראויה לפי צרכי החקלאות, במחיר סביר.

2.3. יוזמה לגיבוש מדיניות לאומית להתיישבות בשלל גווניה, ע"י קידום חקיקת "חוק יסוד החקלאות והכפר".

2.4. הגנה על רווחיות התוצרת החקלאית, והסדרת מחיר הוגן ופערי תיווך כמקובל במדינות המערב, באמצעות מכסי מגן בכפוף להסכמים בינ"ל.

2.5. פטור מהגבלים עסקיים לחקלאות ('הפטור החקלאי') הכרחי להמשך קיום ממשק חקלאי באופן רצוף ואמין.

2.6. בהיות החקלאות חיונית לכלכלת המדינה, לביטחונה ולשמירת אדמותיה ונופיה ובהיותה חשופה לפגעי- טבע – על המדינה להבטיח את זמינותו של ביטוח מקיף בפני נזקי טבע ואסונות טבע וזאת ע"י הגדלת תמיכתה בביטוח זה, כמקובל במדינות המערב.

2.7. השמירה על זמינות עובדים לחקלאות היא תנאי לקיום החקלאות במרחב הכפרי, וזאת עקב גודל היקף שטחי העיבוד ואופי הגידול העונתי המרוכז ובשטחים פתוחים.

2.8. מתן "אשראי תומך" מהווה את אחת הדרכים היעילות ביותר שבהן על הממשלה לעודד הכנסת טכנולוגיות חדשות ומינוף רמת הידע המקצועי והניהולי שמקורם במכוני המחקר, וזאת כדי להרחיב את מעגל שווק היצוא וכדי לאפשר התמודדות סבירה עם גורמים מתחרים, לצד הייצור לשוק המקומי.

2.9. הגדלת תקציבים והשקעות במחקר ובפיתוח היא תנאי הכרחי לקידום החקלאות והכפר המשתנה בישראל ולהמשך היותה מן המדינות המובילות במרבית תחומי התשתיות ופיתוח-המוצר החקלאי.

2.10. תמיכה משמעותית בהדרכה החקלאית המוסדית שתבטיח את ההפצה, היישום ושמירת הידע החקלאי והעשרתו.

3. רווחה

3.1. קידום הטיפול בפנסיה לחקלאים חסרי ביטוח פנסיוני, בתיאום עם ארגוני העצמאים.

3.2. השוואת מעמד החקלאים לשכירים בעת אבדן מקור פרנסה, למשל: דמי אבטלה וכד'.

3.3. הגנה וטיפול באוכלוסיה המבוגרת בנושאי בריאות, סיעוד ופעילות חברתית.

4. חינוך התיישבותי

4.1. קידום ההשכלה בתחום החקלאות והחינוך ההתיישבותי על מאפייניו הייחודיים.

4.2. הגדלת תקציבים לתנועות הנוער הפועלות בהתיישבות ולפעילות בוגרי התנועות בישובים ובשכונות חלשות.

4.3. הקמת מסגרות ותכניות להחזרה ושילוב דור ההמשך בהתיישבות.

5. הפריפריה

חיזוק ההתיישבות והאוכלוסיה בפריפריה הינו יעד לאומי הבא להגשים את יישוב הארץ ופיזור האוכלוסין.

מפלגת העבודה תפעל לקיום תכנית לאומית שתקבע עדיפות לפריפריה, שתתממש בהיותה אזור מחייה ייחודי, בעל כוח משיכה ואיכות חיים גבוהה, וזאת בעזרת משאבים הולמים בתחומים הבאים:

5.1. עידוד הטבות לתעסוקה איכותית ומתקדמת לצעירים ביישובי הפריפריה.

5.2. זכות גורפת להיכלל בזכאות לעדיפות לאומית בתקציב המדינה.

5.3. טיפוח פעילות ומוסדות – תרבות, אמנות, ספורט ותנועות נוער.

5.4. שיפור ברמת שירותי הרווחה והשירותים הרפואיים באזורים מרוחקים.

5.5. סיוע ליזמות בתחומי התיירות התעשייה והעסקים הקטנים.

5.6. הרחבת רשת מוסדות חינוך (פורמאלי ולא פורמאלי) ומוסדות להשכלה גבוהה.

5.7. פיתוח תשתיות תחבורתיות: כבישים, מסילות ברזל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s